שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
בשבח והודיה להשם יתברך אני זוכה להתקרב לאבא שבשמיים ולהתחזק, האם מותר ללבוש חצאיות ג'ינס אבל עד מתחת לברך? והאם מותר ללבוש חצאיות שלא בצבע גי'נס אבל הבד כן ג'ינס עד מתחת לברך. תודה על תשובתך .

תשובה:
אשריך שזכית להתקרב לה' יתברך. אספר לך משהו אישי , כשאני נהגתי ללכת עם ג'ינס מאוד אהבתי את הג'ינסים, אחד הדברים שלי באופן אישי היה הכי קשה לוותר עליהם היה הג'ינס ! (למרות שלגברים אין איסור ללכת עם ג'ינס) פשוט לא הרגשתי ירא שמים, לא יודע איך להסביר את זה, תמיד כשראיתי את הרב שלי , לא הצלחתי לדמיין אותו הולך עם ג'ינס, זה נראה לי לא מכובד לבן תורה , כשהצלחתי לעשות את השינוי הזה , חל שינוי אדיר ביראת שמים שלי , התחלתי להסתובב פחות במקומות מפוקפקים , התחלתי להיות רציני יותר בעבודת ה' שלי ואני בטוח שאם תחליטי לעבור מחצאיות ג'ינס לשמלות מכובדות, תהיי במקום אחר (למרות שזה מותר מעיקר הדין)

להלן דעתי בנושא:
א. לא ראוי לבת מלך ללכת עם חצאיות ג'ינס (גם אם מעיקר הדין יהיה מי שיתיר)
ב. אף גדול דור ירא שמים אמיתי לא ימליץ לבת מלך ללכת עם חצאית ג'ינס.
ג. יש דברים שההלכה לא אוסרת אולם לדעתי יש לזה גדר של "נבל ברשות התורה"
ד. אם את בתהליכי התחזקות לדעתי את יכולה להמשיך ללכת עם ג'ינס אבל תשתדלי.
ה. זה שהמון בנות חפיפניקות הולכות עם ג'ינס , לא מתיר לכולם לנהוג כך.
ו. לגברים מותר כי זה לבוש גברי מובהק ובשונה מנשים זה לא מבליט באותה מידה.
ז. לא ראוי להחמיר על נשים שהולכות כך אם הן בתהליכי התחזקות או במדרשיות.
ח. אם אתם יראי שמים ומנהג המקום הוא ללכת עם ג'ינס, מעיקר הדין אין בכך איסור.
ט. מסגרות חינוך חרדיות לא יאפשרו זאת משום שזה מעיד על מתירנות וחוסר צניעות. 

לדעתי חצאיות הג'ינס בד"כ צמודות ומבליטות את הגוף, זה לבוש של "חפיפניקות" ולא של בחורות רציניות ובנות מדרשה, באף מדרשה לא יחנכו בנות ללכת עם ג'ינס, גם אם הדבר מותר , אין רוח ההלכה נוחה הימנו , זה בדיוק כמו שיתירו להסתפר בצורה שאינה תואמת בחור ישיבה , למרות שבתורה אין אסור להסתפר "מדרגה" (קצר למטה והרבה שיער למעלה) כך אין איסור ללכת עם חצאיות ג'ינס, אבל מי שלומד במקום מסודר, מי שיש לו אבא ואמא ששומרים על צניעותו ומחנכים אותו ליראת שמים, לא יתיר לבנותיו ללכת כך, לא בגלל האיסור, פשוט בגלל שזה מקרר אותן ביראת שמים וע"י כך הן נדמות לבנות מהעולם החילוני וסופן לנהוג שחוק וקלות ראש כמו הבנות החופשיות.  בת מלך אמיתית צריכה ללכת עם שמלות יפות ולא עם חצאיות מחוספסות, קצרות , צמודות ורחוקות מלהיות "בד"ץ" ! בקיצור, לדעתי זה תלוי ברמה הרוחנית של הנערה, אם היא בשלבי התחזקות, אף אחד לא יאסור עליה ללכת עם ג'ינס (לדעתי) אבל אם כבר שנה שלימה היא הולכת עם ג'ינס זו כבר בעיה, צפו בקטע הבא: "קנגרו או בת מלך"

לסיכום: למרות שמעיקר הדין אין איסור ללכת כך, אין ראוי לבת מלך שתלך עם ג'ינס. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב מה עלי לעשות כשהבעל בוגד בי, הוא מעל באמון שנתתי בו, אני לא מאמינה לו יותר. חשובה לי העצה שלך, אני יודעת שבעלי לא נאמן ואני חוששת שהוא בוגד בי עם נשים אחרות, אני לא יודעת מה לעשות בנדון וחשוב לי לשמוע מה אתה מציע לי לעשות, יש לך עצות נפלאות ואשמח לדעת כיצד לפעול?

תשובה:
אחותי היקרה, הרבה פעמים בחיים אנו נתקלים במגוון רחב של בגידות, אחת הבגידות הבלתי נסבלות הן בגידות בנאמנות, בגידה מותירה צלקת עמוקה בנפשו של הנבגד, יש הרבה נבגדים שלא מוכנים לסלוח (ובצדק) הפגיעה בהם הייתה כל כך קשה שהם לא מוכנים לסלוח עליה לעולם ! כדי להבין יותר את עניין הבגידה צפי בקטע הבא: "לאחרונה גיליתי שבעלי בוגד בי" - תראי את הקטע מתחילתו ועד סופו, אני בטוח שתפיקי ממנו המון לקחים ותדעי כיצד להתמודד עם בגידה קשה.

צר לי לשמוע שכך קרה, אני מברך אותך שתזכי בע"ה בזכות עבודה על מידת הצניעות שלך לתקן את חטאיך לא על ידי ייסורים וחולאים אלא ע"י תשובה ומעשים טובים. הרבה פעמים נערה שהכשילה בנים בצעירותה, מתקנת את חטא הכשלת הרבים מידה כנגד מידה כשבעלה נכשל באחרות, בדיוק כמו שהיא הכשילה אחרים, נשים אחרות מכשילות את בעלה וגורמות לה נזק וצער, ממקרים כאלה עלינו ללמוד שעל כל דבר יביאנו ה' במשפט ! אמרתי לכל התלמידות שלי שישמרו על צניעותן כדי להינצל מבגידות ומקרים לא נעימים כי דרכו של ה' להתנהג עם ברואיו "מידה כנגד מידה" , כשאשה גורמת לבעלים של נשים אחרות להיכשל בה בגין חוסר צניעותה, סופה שגם הגבר שלה ייכשל בנשים אחרות, נערה שחזרה בתשובה מכפרת על חטאי העבר, בצניעותה וקדושתה.

טיפים ועצות להבא:
1) תקבלי על עצמך טהרת המשפחה וצניעות
2) תתייפי לבעלך ואל תזלזלי במראה החיצוני שלך כשאת בבית
3) אל תתני לו סיבה לחפש גירויים במקום אחר, תדאגי לכל מחסורו בבית
4) תכווני שיהיה הצער שיש לך לכפרת עוונותיך (עוונות נעוריך) במידה והכשלת אחרים
5) תקראי את הטיפים שכתבתי לתיקון חטאי העבר:"כל התיקונים והטיפים" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב רביד שלום! ראשית אני חייבת לאמר שמאוד חיזק אותי התשובות שלך...ישר כח.ה' יברך אותך בכל הטוב שבעולם..שתזכה להיות שמח כל ימיי חייך..אמן..! אני בת 20 מתחזקת ב"ה,יש משהו שמטריד אותי זה המוות,אין לי שום דבר שמעביר לי תהרגשה הזאת וזה סיוט.אפי' שאני מתחזקת וחשבתי שזה יעזור..אשמח לקבל תשובה שתוריד לי תמחשבות הטורדניות האלו ..תודה מראש!

תשובה:
כבר אמר החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו" (קהלת, ז',א') המוות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי, המוות הוא סיום של עולם התיקון, העולם הזמני שהרבה מאיתנו חושבים שהוא העולם הקבוע , מי שקצת יתבונן על האסונות בעולם כולו, על הוריקנים שפוקדים יבשות שונות בכדור הארץ ומשחיתים מדינות שלמות וערים, מי שיתבונן בהרס שמסוגלת רעידה אדמה של כמה שניות לעשות, מי שרואה את התמונות המזעזעות של הרכבים שתלויים באוויר , של ספינות שנשברות כמו לגו , של רכבים ששטים כמו כלי צעצוע במים, על בתים שנופלים כמו דומינו , על כורים מאיימים ומסוכנים שמתפוצצים בינם לבין עצמם, רק מי שבאמת רואה מעבר לגשמיות הפשוטה מבין שהעולם הזה הוא בסך הכל תיאטרון בובות , עולם זמני, עולם של תיקון , עולם שברגע אחד יכול להיעלם ברגע שלא נלמד תורה ונקיים מצוות. כל מה שה' יתברך עושה בעולם זה אך ורק כדי שאנחנו נלמד מזה כדברי הנביא צפניה "אך תראי אותי תקחי מוסר".  (צפניה ג',ו'-ז')
"אין הקב"ה מביא פורענות לעולם אלא בשביל ישראל" , "הכרתתי גויים נשמו פינותם, אך אמרתי תראי אותם תקחי מוסר" - הכל בא כדי להכין אותנו לקראת הבאות ללמד אותנו שהעולם הזה זמני , שגם כאן אצלנו בישראל כך היה צריך להיות וה' ברחמיו מתאפק , מחכה שעוד יהודי יחזור בתשובה , עוד יהודי יתקרב ,,, ואז בקרוב ממש תבוא הגאולה , יבוא גואל צדק ! אבל מי שרואה את כל האסונות האלה ואין לו מושג שכל אלה רמזים מאת ה' , הוא פשוט ממשיך לשחק בפייסבוק ולהתעלם מכל האסונות של העולם , להתעלם מהרמזים ומהאותות שה' יתברך שולח לו וחבל. חכם עיניו בראשו, אי אפשר שלא לראות השגחה פרטית , ניסים עצומים. אין לך מה לחשוש מן המוות אם את שומרת תורה ומצוות, אם את הולכת בצניעות, שומרת נגיעה, ממי את מפחדת? גנב מפחד מהשוטרים, אבל מי שלא גונב לא מפחד להסתובב בסמוך לתחנת המשטרה. כך רשע מפחד ממידת הדין (מהמוות) אבל יהודי טוב וירא שמים שעושה רצון אביו שבשמים, לא צריך לפחד מאף אחד, "זכות אבותיו מסייעתו וצידקתו עומדת לעד"

בקיצור זה מה שתעשי כדי להינצל מן הפחד (כך גילו לנו חז"ל)
א. תקראי כל יום את פרק מ' ואת פרק קמה' בתהילים בע"ה. "לקריאה לחצי כאן"
ב. תביני שכל מה שה' עושה זה לטובה ואף אחד לא יכול להזיק לך: "הכל לטובה"
ג. בטלה מביאה לידי שעמום ושעמום מביא לידי חטא, אל תשתעממי, תעסיקי את עצמך
ד. תזכרי שבמילה דאגה חסרה האות ב' , מי שיש לו דאגה אין לו ב, אין לו ב=בטחון בה'
ה. תמשיכי לקבוע עיתים לתורה זה ישמור עליך מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה בע"ה.

זיכרי את דברי החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו"  - המוות הוא סוף של עולם זמני ותחילתו של עולם רוחני אמיתי , המוות בעולם הזה הוא לידה בעולם הבא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב, אני וחבר שלי היינו בכמה שיעורים שלך, הוא אפילו דיבר איתך אישית על הנגיעה. אנחנו יוצאים כשנתיים והקשר שלנו מאד רציני בעז"ה לחתונה. החלטנו לשמור נגיעה והחזקנו בערך חודש היה מקרה שנפלנו בכך האם החטא נחשב שלא עשינו כלום? זת'ומרת הזמן ששמרנו נחשב? ואם יש טעם להמשיך גם כשיש נגיעה פעם ב..?

תשובה:
בוודאי שיש טעם להמשיך, אמרו חז"ל: "שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" אם אתם רואים שאתם ממשיכים להיכשל בנגיעות אסורות, לדעתי זה מבשר רעות ! כי אם עכשיו אתם לא מצליחים להתאפק, אחרי החתונה יהיה לכם הרבה יותר קשה לשמור טהרה ולעבור על גדרי הטהרה זה איסור חמור, בנוסף, עכשיו זה יסוד הקשר התחלת הקשר ! אם אתם פוגמים ביסוד הבניין לא יצליח לעמוד , בדיוק כמו שאי אפשר לבנות בית על יסודות רעועים, חבל, אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי לזוגיות טובה ומאושרת (האמת אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי לזוגיות בכלל) לפני החתונה תמיד מחייכים והכל נראה ורוד, אבל כל מי שפגם לפני החתונה בנגיעות אסורות בוכה הרבה אחרי החתונה, אני יודע את זה כי אני מייעץ לכל כך הרבה זוגות ואני מגלה כל פעם מחדש כמה דברי חז"ל נכונים ! כמה שטויות שעושים לפני החתונה שלנו נראה כאילו מדובר בדברים ממש קטנים , אחרי החתונה מתגלים כהרסניים ! צפי בקטע הבא:"חברים שלפעמים נופלים"
אחרי שתראי את הקטע הזה אני בטוח שתקבלי קצת חכמה, בנוסף, אני מציע שתמשיכו להתמיד לבוא לשיעורים, כי אני חושב שהשיעורים נותנים המון כח להחזיק מעמד ! לצפייה בקטעים קצרים ומחזקים בנושא נגיעה אסורה לחצו כאן: "שמירת נגיעה" תבחרי לך קטע אחד מהקטעים הבאים שכל פעם שתרצו להיכשל תצפו בו למשל זה: "נגע"

זיכרי ! שורש המילה נגיעה הוא "נגע" - תבחרו מה אתם רוצים? נגע, או עֹנג , אם תשמרו על הנגיעה, ה' ישמור אתכם מהנגעים וידאג לכם לעונג רוחני, אם לא תשמרו על הנגיעה סופה של הנגיעה להביא על הנכשלים בה נגעים וצרות, ייסורים ובעיות בזוגיות

לכל חטא יש תיקון, השאלה עד כמה אתם רציניים !!! אם תמשיכו לחפף , לא תצליחו להקים בית תורני (אולי תקימו בית דתי) אבל אם תהיו רציניים יהיו לכם ילדים רציניים! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד. מאוד קשה לי עם כל פינוי גוש קטיף זה היה מנוגד לחלוטין לכל התורה, הרבי מליובאוויטש התנגד לכל מסירת שטחים ובכלל מפוני גוש קטיף סבלו וסובלים מאוד בגלל המדינה. זה היה מעשה איום ונורא התעללות לא נורמלית במפונים כמו שידוע לנו... רציתי לשאול אותך: מה דינו של כל חייל שעשה דבר כזה? האם זה מביא גזרות קשות על עם ישראל מעשה שכזה? (אני לא מצליח להאמין שזה לטובה) בכלל חשוב לי לשמוע מה אתה אומר על כל הנושא הזה, תודה! מתן.

תשובה:
אני לא הפסקתי לבכות כשזה קרה , זה קרע לי את הלב , אבל אני בטוח שאם כך רצה ה' זה לטובה , מי שישלם על זה לדעתי זה לא החיילים שפינו , אלא מי שנתן את הפקודה , אנחנו צריכים להתפלל לשלומו של מי שנתן את הפקודה , אסור לנו לכעוס על אחים שלנו שבסך הכל ביצעו את הפקודה , מסכנים הם גם סובלים מזה, מצד אחד החובה לשרת את המדינה ביעילות ובנחישות , מצד שני לעקור יהודים מביתם , זה ממש מצב קשה אני מכיר כמה חיילים שנפגעו מזה נפשית , זה משאיר כתם לכל החיים. אני שוב אומר אני לא יכולתי לעמוד בזה , ממש בכיתי אבל התורה מחייבת אותנו להאמין שהכל מאת ה' , יתכן שהייתה גזירה קשה מאוד על כלל ישראל ומפוני גוש קטיף (הקדושים) לקחו אותה על הגב שלהם. הם פשוט אנשים כל כך מדהימים , הלוואי שכל עם ישראל היה מאוחד ואוהב כמותם , עשיתי שם מילואים חודשיים בתקופה שלפני הגירוש וממש התחברתי אליהם , הם פשוט אנשים מקסימים הלוואי שהייתה לנו את מסירות הנפש שלהם. שלח לחבר קריאה בניפרד